לועזית: matrukha
בחוק הקרקעות העותמני קרקע שיועדה לציבור הרחב (כגון דרכים); וכן קרקע שהוקצתה לבני יישוב מסויים לצרכיהם (כגון שדות מרעה לכפרים באזור מסויים).